פנטזיה לא יכולה לקרות במציאות!

אם יש משהו שאף אחד בעולם לא יכול לקחת לך- זה את הדמיון.
אז תעשי טובה, אל תקחי אותו מעצמך.

יצא לך לחשוב פעם.. למה אלוהים המציא את היכולת לפנטז? למה זה טוב? זה פיקציה, בולשיט של המוח.

אז תרשי לי לנפץ את המיתוס!!!!!!

אני מאמינה שפנטזיה זה כלי שמעניק תקווה, אומץ, מתווה דרך.. מייצר מציאות ולמה?
דמיון אפשר לפרק לגורמים ולהפוך אותו לשאיפה או מטרה הזויה ככל שתהיה.

אני זוכרת את ה״פנטזיה״ ההיא שהייתה בראש שלי, (אחת מיני רבות האמיני לי..) אם הייתי מספרת אותה למישהו בטוח היו עפים עלי:
״חיה בסרט זאת״ ״משוגעת״.. אז מהפחד – מה יחשבו עלי לא סיפרתי לאף אחד, אפילו לא לאבא המאמן שלי, שהוא ה-מומחה בלפנטז והסייד קיק שלו- אמא
היא בכלל ״הזויה״ הייתה צורחת בקולי קולות ״דלילי לאולימפיאדה״ בתחרויות כשהייתי רק  בת 8!! פאדחנית.
בכל מקרה, לא הוא ולא היא נכנסו לי למחשבות הפחד שחיו בתוכי שנים מה שכן,  החינוך שלהם חילחל עמוק מאוד אז בשקט בשקט העזתי לפנטז.

כפיתרון לאחד המשברים הכי גדולים שלי בקריירה, החלטתי להפוך את הפנטזיה למטרה!
פירקתי אותה חלקים חלקים טק טק טק  אבל בראש ובראשונה האמנתי בזה בכל ליבי. 
חייתי ונשמתי אמונה.
המטרה: ״לנצח את האלופה האולימפית״
האמצעי: דמיון פרוע  וואי וואי וואי אם יכולתי היום לעשות זום אין למחשבות שלי,
היית יכולה ממש לקחת פופקורן ולצפות בסצנה מהסרטים. 
זה היה ממכר, מרתק, מפעים, מרגש, מטורף,
הבלתי מנוצחת, האלופה האולימפית איטלקייה; ולנטינה ווצאלי 
‏ VS 
הילדה הקטנה מעיר קטנה שבארץ קטנה; 
דלילי

הנה ״הפלורטים״ ( חרבות) מצוחצחים, הקרב אימתני, הופס אני עושה לה תרגיל,
היא מופתעת.
הופל׳ה אני מובילה את הקרב. הנה הקהל… שאגות כפיים לדלילי הקטנה,
וואי וואי זה מטריף אותי!!  אני עולה דרגה ביכולת.. והנה שוב נותנת לה בראש והקהל משתולל ״טוש אחרי טוש״ (נקודה אחרי נקודה)

הלו הלו זה בראש שלי כן?
זה לא קורה באמת.. בואי נחזור רגע למציאות:
תאכלס כל הסצנה הזאת קוראת בראש שלי כשאני בריצה בים עם מאמן הכושר שלי רצה כמו מאדר פאקר על החול, מזיעה את החיים שלי, אוספת אחוז של חמצן בקושי מרגישה שאני עוד רגע  מקיאה מרוב מאמץ והבן זונה רוצה עוד סקוואטים מה יש לך ? ? ? ! ! אני עומדת למותתתת!!! אני זועקתתתת אבל הוא לא שומע הגה, אני נאנקת ומתלוננת אבל רק עם עצמי בלב. ואז ברגעי המשבר האלו שוב עולה לי הסצנה של הקרב האמתני עם האיטלקייה שוב ושוב אותו דבר והפעם אני שוכחת מה-כל
אני בספירה אחרת לא חושבת על להקיא אני בכלל לא פה מצחיקה, אני בדמיון, בעולם משלי..
כל כך רחוק מהכאב הפיזי שקיבלתי עוד ועוד נשימות זהב סודיות ויכולתי עוד ועוד.,
( והגברים השתגעו אימון אחרי אימון איך לעזאזל אישה מנצחת אותם בכושר😆)
ניצחתי בבטן, ניצחתי על המסלול, ניצחתי בראש.
גיליתי שהרגשות הן אלו שהניעו אותי פיזית ומנטלית ועוד יותר טוב  גיליתי שדמיון מייצר התמדה!
ואם לזה אלוהים התכוון, פינטזתי את רצונות  נשמה שלי שוב ושוב ושוב ושוב.
בלי לומר לאף אחד כלום.
בלי שישפטו אותי, בלי הסברים. לא היה לי מושג אם זה באמת הולך לקרות , אבל בראש שלי הפרוע אלפי פעמים ניצחתי את וולנטינה האיטלקיה.

ואז .. חזרה למציאות  באחת מתחרויות גביע עולם, מסתבר לי שהקרב הבא שלי
עליה ל 8 הראשונות בעולם הוא נגד לא אחרת מאשר
…..
נכון!
הבלתי מנוצחת- וולנטינה האיטלקייה

בום!! רגע האמת.  פיק ברכיים או Money time! ?
רצית?
קיבלת!
איך קרה שפנטזיה של שנים קוראת כך פתאום?! שמעי, זה היה כל כך סוריאליסטי
והייתי מספרת לך מה קרה  במציאות, אבל אשאיר אותך לדמיין את הסוף..
כבר עכשיו תתחילי להתאמן  בלפנטז, אולי את בחופשת לידה ואולי את כבר אמא וותיקה ויש מצב שנותרת שם מאחור גידול הילדים תובעני המטרות שלך בלתי אפשריות החלומות מזמן נרדמו בעצמם לא נוח ומה קשור עכשיו להגשים את החלום שלי?
לפרק פנטזיה למטרה.. מה לך ולזה?!

אז לרגע תדמייני שאת כמו הנשר מלך העופות  שעף למרחקים ותמיד בסוף  חוזר לגוזלים שלו. 
שהפנטזיה תעיף אותך לכל הפסגות.. ואז עם המחשבה הזאת תחזרי חזרה הביתה בנחיתה רכה לילדייך ותעשי החלטה אל תקחי מעצמך את התקווה והאומץ לצאת ולהשיג את מה שאת רוצה.
הילדים שלך יהיו גאים בך!

ולגבי האמצעי, אני מבטיחה לך שזה יהיה הסוד
שלי, שלך ושל אלוהים. 

באהבה,
דלילי הילדה הקטנה ,מהעיר הקטנה שבארץ קטנה

נ.ב
את סוף הסיפור ועוד פנטזיות שמימשתי
אפשר לשמוע בהרצאה וחצי שלי
תקפצי לבקר!